סלע יסוד, גיר ודולומיט

הסלע שהכף כבר לא חודרת אליו

התשובה לשאלה מה זה סלע יסוד פשוטה יותר ממה שהשם מרמז: זו השכבה הרציפה של הסלע, מתחת לאדמה ולכל החומר המפורר שמעליה. היא לא גוש שאפשר לעקור, אלא חלק מהשכבות הגאולוגיות במקום שבו נוצרו. בהרי ירושלים ויהודה מדובר בדרך כלל בגיר או בדולומיט, ובחפירה מזהים אותה כשהכף מחליקה במקום לחדור. משם ממשיכים בפטיש הידראולי.

העומק שבו מתחיל סלע היסוד משתנה מאוד מאזור לאזור. במישור החוף הגיר הקשה קבור עמוק מתחת לחול, לחמרה ולכורכר, וחפירה לבית פרטי בדרך כלל לא מגיעה אליו. בירושלים, בגוש עציון ובבנימין הוא מופיע לא פעם בעומק של עשרות סנטימטרים עד מטר או שניים, ולפעמים בולט מהקרקע בחצר עצמה.

סלע יסוד, סלע מבולה וגוש סלע: שלושה דברים שונים

בשיחה עם מהנדס או בדוח של יועץ קרקע יופיעו מונחים שנשמעים דומים, אבל כל אחד מהם מוביל לעבודה אחרת בשטח.

• סלע יסוד: הסלע הרציף, שנשאר במקום שבו נוצר. אפשר לחצוב בו, אבל לא לעקור אותו.
• סלע מבולה: החלק העליון של סלע היסוד, שנסדק והתפורר במשך אלפי שנים ממים, משורשים ומשינויי חום וקור. לפעמים הוא נחפר בכף חזקה, ומתחתיו הסלע מתקשה בהדרגה. בדוחות קרקע מופיעה לא פעם ההנחיה להעמיק עד ״סלע בריא״, כלומר אל מתחת לשכבה המבולה.
• גוש סלע: חתיכת סלע שהתנתקה ונמצאת בתוך אדמה או מילוי. גוש בודד מחלצים ומפנים, לפעמים אחרי שבירה, ואין סיבה לחצוב בגללו את כל המגרש.
• מילוי: חומר שבני אדם הביאו למקום: עפר, אבנים ולפעמים פסולת בניין ישנה. נפוץ בחצרות של בתים ותיקים ובמגרשים שיושרו בעבר. מילוי לא מבוקר לא מתאים בדרך כלל לבסס עליו, ולכן חופרים דרכו עד לקרקע טבעית.

איך נוצר סלע גיר, ומה זה סלע דולומיט

גיר הוא סלע משקע שבנוי בעיקר מהמינרל קלציט, כלומר פחמת סידן. הוא נוצר בקרקעית ים רדוד: שלדים וקונכיות של יצורים ימיים, וגם סידן שהתגבש ישירות מהמים, שקעו בשכבות, נדחסו והתלכדו לסלע במשך מיליוני שנים. מקרוב אפשר לראות לפעמים באבן גיר מאובנים של צדפות או חלזונות.

את רוב הסלע של הרי יהודה וירושלים גאולוגים משייכים לתקופת הקרטיקון, לפני בערך 100 מיליון שנה, כשהאזור כוסה בים רדוד. מאוחר יותר השכבות הורמו ונקמטו ויצרו את רכס ההר. לכן בדפנות חפירה בהרים רואים שכבות שטוחות או נטויות עם סדקים ביניהן, ושם בדיוק הפטיש פותח את הסלע הכי מהר.

דולומיט הוא קרוב משפחה של הגיר. הוא נוצר כשמים עשירים במגנזיום חלחלו דרך הגיר והחליפו בו חלק מהסידן, וכך נוצר המינרל דולומיט, פחמת סידן ומגנזיום. התוצאה היא בדרך כלל סלע צפוף וגבישי, שצבעו נוטה לאפור או לחום בהיר, והשבר שלו נראה לפעמים כמו סוכר גס. גאולוגים מבחינים בין השניים בטיפת חומצה מהולה: גיר תוסס בחוזקה, ודולומיט מגיב חלש מאוד, אם בכלל.

קירטון הוא גיר רך ולבן, שנוצר בעיקר משלדים מיקרוסקופיים של יצורים ימיים. הוא נפוץ במדרונות המזרחיים לכיוון המדבר ובחלקים מהשפלה, ונחצב מהר בהרבה, לפעמים אחרי שפורצים מעליו קרום קשה שנקרא נארי.

מה יש מתחת לבית: מדריך מהיר לסוגי הקרקע והסלע

תיאור כללי להמחשה. מה יש במגרש מסוים קובעים בבדיקה בשטח, לא לפי טבלה או מפה.

מילון קצר: עפר, אדמה, חול, סלע ואבן

מה ההבדל בין עפר לאדמה

אדמה היא השכבה העליונה והחיה, עם שורשים, חומר אורגני ויצורים קטנים, ובה צומחים צמחים. עפר הוא שם כללי לכל חומר מפורר שחופרים ומזיזים, ו״עבודות עפר״ כוללות גם חול, חצץ וסלע חצוב. אדמה גננית טובה שווה לשמור בצד בתחילת העבודה ולהחזיר אחר כך לגינה.

מה ההבדל בין עפר לחול

חול הוא סוג מסוים של עפר: גרגרים בגודל של בערך 0.06 עד 2 מ״מ, שבמישור החוף הם ברובם קוורץ. כמעט אין בו הדבקה, ולכן הוא מנקז מים מהר ודפנות החפירה בו נופלות. עפר מעורב, עם חרסית, נדבק ומחזיק דופן טוב יותר, אבל שומר מים.

מה ההבדל בין סלע לאבן

סלע הוא החומר הטבעי בגוף שלו, במקום שבו נוצר, ובשפה היומיומית גם גוש גדול שקשה להזיז. אבן היא חתיכה שהתנתקה, או חומר בנייה שחצבו ועיבדו. אבן ירושלמית, למשל, היא גיר או דולומיט שנחצבו במחצבה ונוסרו לבנייה.

למה זה משנה לחפירה: ארבעה דברים שהסלע קובע

אותו בור, באותן מידות, יכול להיות יום עבודה אחד או שבוע, וההבדל כמעט תמיד בסלע.

• הכלי והפטיש: בגיר סדוק פטיש בינוני מתקדם יפה. בדולומיט מסיבי צריך פטיש כבד, ואם רק מיני מחפרון נכנס לחצר, הקצב יורד מאוד. ההתאמה בין פטיש לכלי מוסברת בעמוד פטיש הידראולי.
• שיטת התמחור: באדמה מתמחרים לפי מ״ק. בסלע, כשאי אפשר לדעת מראש כמה שעות פטיש יידרשו, עוברים בדרך כלל לשעות או לימי כלי. איך זה מתורגם לשקלים, בשלוש עבודות לדוגמה, מוסבר במדריך כמה עולה חציבה בסלע.
• הנפח במשאית: מ״ק של אדמה תופח לבערך מ״ק ורבע בארגז. מ״ק של סלע חצוב תופח בדרך כלל בחצי ויותר, ומשאית מלאה בסלע מגיעה למשקל המותר מהר יותר.
• הדפנות והתחתית: סלע יציב מאפשר לפעמים דופן כמעט אנכית, לפי קביעת מהנדס, וזה חוסך נפח. באדמה ובחול צריך שיפוע, כמו שמוסבר במדריך שיפוע חפירה. מצד שני, תחתית בסלע לא מתיישרת בכף, ואת המפלס הסופי משיגים בחציבה מדויקת שלוקחת זמן.

סלע יסוד ויסודות הבית: למה מהנדסים מעדיפים אותו

לבית עצמו, סלע יסוד הוא בדרך כלל חדשות טובות. הוא לא שוקע ולא מתכווץ כמו חרסית, ולכן יסוד שמונח עליו יציב. בתוכניות קונסטרוקציה באזור ההר מופיעה לא פעם הנחיה לחפור את היסודות עד הסלע, ולפעמים להעמיק לתוכו. לפני היציקה המהנדס או המפקח בודקים את התחתית ומאשרים שהגעתם לשכבה הנכונה.

הקושי הוא שבהרים פני הסלע לא ישרים. מי גשמים ממיסים לאט את הגיר לאורך הסדקים, וכך נוצרים כיסים, תעלות ולפעמים חללים, תופעה שנקראת קארסט. מערת הנטיפים ליד בית שמש היא הדוגמה הגדולה והמוכרת, אבל בקנה מידה קטן זה קורה מתחת להרבה מגרשים: בצד אחד של הבית הסלע יכול להופיע בעומק 40 ס״מ, ובצד השני כיס של אדמה אדומה יורד שני מטרים. לכן בחפירת יסודות העומק בפועל משתנה לאורך הקו, ובודקים אותו בכל קטע.

כשנתקלים בחלל, בבור מים ישן או בכיס עמוק במיוחד, עוצרים ומתייעצים עם המהנדס. הפתרון יכול להיות העמקה, מילוי בבטון רזה או שינוי בתכנון, וזו החלטה הנדסית ולא החלטה של מפעיל הכלי.

איך יודעים מה יש מתחת לבית לפני שחופרים

אי אפשר לראות דרך האדמה, אבל אפשר לצמצם הפתעות. אלה המקורות, מהזול ליקר:

1. להסתכל סביב. סלע חשוף בחצר, מדרגות סלע במגרשים השכנים, טרסות ישנות וקירות שנבנו מאבני שדה הם סימן שהסלע קרוב לפני השטח.
2. לשאול את השכנים. מי שבנה או שיפץ ברחוב בשנים האחרונות יודע באיזה עומק פגש סלע ואם נדרש פטיש. זה לא מדויק למגרש שלכם, אבל נותן כיוון.
3. מפה גאולוגית. המכון הגיאולוגי לישראל מפרסם מפות גאולוגיות שמראות איזו תצורת סלע נמצאת באזור. הן לא יגידו מה יש אצלכם בעומק מטר, אבל יבחינו בין אזור של קירטון לאזור של גיר ודולומיט.
4. בור ניסיון. מיני מחפרון חופר בור קטן במקום שבו יעמוד הבית, התוספת או הבריכה, ותוך זמן קצר רואים את השכבות. זו הדרך הזולה לדעת אם מדובר בסלע מבולה, בגיר סדוק או בדולומיט רציף.
5. דוח יועץ קרקע. בבנייה חדשה ובתוספות גדולות, יועץ קרקע קודח או חופר בורות ניסיון וממליץ על היסודות ועל שיפוע הדפנות. כשהדוח כבר בידיכם, הצעות החפירה שתקבלו מדויקות יותר.
6. בדיקת שטח לפני מחיר. בחציבה, מחיר אמין נותנים רק אחרי שראו את השטח. אנחנו מגיעים, בודקים את הגישה ואת הסלע הגלוי, וכשהתמונה עדיין לא ברורה מציעים לפתוח בור ניסיון קודם.

חופרים לבד בגינה, והמכוש קופץ?

כשהמכוש קופץ מהקרקע במקום לחדור, הגעתם כמעט בוודאות לסלע, לנארי או לגוש גדול, ומכאן חפירה ידנית הופכת לעבודה של ימים. מתי עוד שווה להמשיך ביד ומתי להזמין מיני מחפרון עם פטיש, במדריך איך לחפור באדמה קשה.

שאלות נפוצות