האם צריך היתר לחפירה בגינה? מה מותר ומה לא

התשובה הקצרה: תלוי מה חופרים

השאלה אם צריך היתר לחפירה בגינה עולה כמעט בכל שיחה עם בעל בית. התשובה הקצרה: החפירה עצמה היא לא מה שקובע, אלא מה בונים או משנים בעזרתה. תעלת השקיה או ניקוז, בור לעץ או יסוד קטן לגדר הם עבודות שגרתיות. בריכה, קיר תומך, מרתף או מילוי שמשנה את גובה הקרקע הם כבר עבודות בנייה, ובדרך כלל דורשים היתר.

בישראל העבודות שטעונות היתר נקבעות בחוק התכנון והבנייה ובתקנות שמכוחו. התקנות מגדירות גם רשימה של עבודות קטנות שפטורות מהיתר, בתנאים של גודל, גובה ומרחק מגבול המגרש. אבל כל ועדה מקומית מיישמת אותן בהתאם לתוכנית שחלה על המגרש (התב״ע), ולפעמים נדרשת הודעה לוועדה לפני תחילת העבודה גם כשאין צורך בהיתר מלא. חפירה בשטח ציבורי, כמו מדרכה או כביש, היא נושא אחר, ועליה מוסבר במדריך היתר חפירה.

לכן המדריך הזה נותן כיוון כללי בלבד. הוא יעזור לכם להבין איפה אתם עומדים ומה לשאול, אבל ההחלטה הסופית היא של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ובעבודות מורכבות כדאי להיעזר באדריכל או במהנדס.

מה בדרך כלל דורש היתר, ומה בדרך כלל לא

הטבלה היא כלל אצבע ולא ייעוץ משפטי. הכללים משתנים בין רשויות ובין תוכניות, וכדאי לבדוק מול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לפני שמתחילים.

עבודות פיתוח פטורות מהיתר: פטור לא אומר בלי כללים

גם כשעבודת פיתוח פטורה מהיתר, היא צריכה לעמוד בכללים. התב״ע של המגרש קובעת קווי בניין, גבהים ושימושים מותרים, ומבנה פטור לא יכול לחרוג מהם. בחלק מהמקרים צריך להודיע לוועדה המקומית לפני תחילת העבודה, ובחלק צריך אישור של מהנדס שהעבודה בטוחה.

בבית משותף יש שאלה נוספת: הגינה היא בדרך כלל רכוש משותף, גם כשהיא צמודה לדירה מסוימת. חפירה, בריכה או מחסן עלולים לדרוש הסכמה של שאר בעלי הדירות, וזה עניין לבדוק מול עורך דין, נסח הטאבו והתקנון של הבית.

וחשוב לזכור: ההיתר נקבע לפי העבודה ולא לפי הכלי. מבחינת ההיתר אין הבדל אם חופרים בידיים או במיני מחפרון. הכלי משנה את הקצב ואת הבטיחות, לא את החובה.

לפני שהכלי נכנס לגינה: רשימת בדיקה

• בדקו מה מותר במגרש לפי התב״ע. אפשר לברר בוועדה המקומית, במערכת המידע ההנדסי של הרשות או דרך אדריכל.
• בקשו לעיין בתיק הבניין ברשות המקומית. יש בו את ההיתרים הקודמים של הבית, ולפעמים גם תוכניות שמראות איפה עוברים הביוב והמים.
• שאלו את הוועדה אם העבודה פטורה, אם נדרשת הודעה מראש או אם צריך היתר.
• בעבודה ליד יסודות, בקיר תומך או בבריכה: קבלו תוכנית ממהנדס לפני שמזמינים כלי.
• אתרו צנרת מים, ביוב וגז וכבלי חשמל ותקשורת בחצר. בקשו תוכניות מהקבלן שבנה את הבית, ואם אין, סמנו לפי השוחות, הברזים והפנסים (פירוט בהמשך).
• בדקו אם יש בשטח עצים בוגרים שצריך לכרות או להעתיק.
• עדכנו את השכנים, במיוחד אם החפירה קרובה לגדר או לקיר שלהם.
• תכננו לאן הולכים עודפי העפר. פסולת בניין ועודפי חפירה צריכים להגיע לאתר מורשה, ובעבודה עם היתר הרשות מבקשת בדרך כלל אסמכתא לכך.
• בדקו באילו שעות מותר לעבוד עם כלים רועשים. הכללים נקבעים בדרך כלל בחוק העזר של הרשות, וביישובים לפעמים גם בנוהל של היישוב.

תשתיות מתחת לדשא

הנזק הנפוץ ביותר בחפירה בגינה הוא לא חפירה בלי היתר, אלא צינור שנקרע. בגינות פרטיות עוברים צינורות מים והשקיה, קו ביוב לשוחה, כבלי חשמל לתאורה ולשער, ולפעמים צנרת גז. בבתים ישנים לא תמיד יש תוכנית שמראה איפה הם.

לפני החפירה עוברים עם בעל הבית על החצר ומסמנים כל מה שידוע. ליד קו מסומן עוברים לחפירה זהירה, ולפעמים לחשיפה ידנית. מפעיל מנוסה מרגיש מתי הכף פוגשת משהו שאינו אדמה, ועוצר. אלה הסימנים שמראים איפה כנראה עובר משהו:

• שוחות ביוב ומכסים: מראים את כיוון הקו
• ברזים וראשי השקיה: הצנרת יוצאת מהם
• פנסי גינה ושער חשמלי: יש כבל בקרקע
• מונה גז או מכל גז: יש צנרת שמובילה לבית

חפירה ליד הגבול עם השכן

חפירה שמתקרבת לגדר, לקיר תומך או לבית של השכנים היא המקום שבו עבודה קטנה הופכת לבעיה גדולה. בשטח הררי, שבו המגרשים מדורגים, הקרקע של מגרש אחד תומכת לא פעם בגדר או בטרסה של המגרש שלידו. בור עמוק מדי או קרוב מדי עלול לערער אותם, גם כשהכול נמצא בתוך השטח שלכם.

כשהחפירה עמוקה וקרובה לגבול, כדאי לקבל הנחיה של מהנדס: כמה רחוק מהגבול לעצור, באיזה שיפוע לחפור והאם צריך תמיכה זמנית. ובכל מקרה, שיחה קצרה עם השכנים לפני שהכלי מגיע חוסכת הרבה ויכוחים בהמשך.

בורות מים, מערות ועתיקות

בירושלים, בהרי יהודה ובשומרון לא נדיר לפגוש מתחת לגינה בור מים חצוב, מערה קטנה או קיר אבן ישן. חלקם חללים שנוצרו בסלע ונשכחו, וחלקם עשויים להיות עתיקות.

חלל בסלע הוא קודם כל עניין של בטיחות: עוצרים, לא עולים עם הכלי מעליו, ומתייעצים עם מהנדס. כשמדובר בממצא שנראה עתיק, החוק מחייב בדרך כלל להפסיק את העבודה באותו מקום ולהודיע לרשות העתיקות. באתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות נדרש אישור עוד לפני תחילת העבודה, ואפשר לברר מראש אם המגרש נמצא באזור כזה.

• חלל או בור בסלע: עוצרים ומתייעצים עם מהנדס
• ממצא שנראה עתיק: עוצרים ומודיעים לרשות העתיקות
• מגרש באתר עתיקות מוכרז: מבקשים אישור לפני העבודה

ביישובים ובמועצות אזוריות

ביישובים קהילתיים ובמועצות אזוריות, כולל ביהודה ושומרון, התהליך עובר בדרך כלל דרך מהנדס המועצה או ועדת התכנון האחראית על היישוב, ולפעמים גם דרך מזכירות היישוב. ביהודה ושומרון חלים נהלי תכנון ועתיקות משלהם, ולכן גם בשאלה מה עושים כשמתגלה ממצא, הכתובת הראשונה היא מהנדס המועצה. ביישובים רבים יש גם נוהל כניסה לכלים ולעובדים, שכדאי לתאם מראש. על העבודה מול יישובים ומועצות ראו עבודות פיתוח ביישובים.

להמשך קריאה

מתכננים בריכה? התחילו במדריך האם צריך היתר לבריכה, ואחר כך קראו על חפירת בריכה. לעבודה מתחת לבית ראו את המדריך חפירת מרתף מתחת לבית קיים. ליישור, מילוי וטרסות ראו יישור והכנת שטח, לקיר בגבול המגרש ראו קירות תמך, ולכל עבודת חפירה אחרת ראו עבודות חפירה.

שאלות נפוצות